הבית של משפחת רביד

אקלים בית הספר הוא אינו דבר כתוב, והוא אינו חוק, תקנון או שלט מאיר עיניים.

אקלים בית הספר הוא האווירה בבית הספר- האווירה הלימודית, האווירה

ההוראתית, היחסים בין מורה לתלמיד, היחסים בין אנשי הצוות, היחסים בין

המנהל לצוות, וגם יחסי ביה"ס עם ההורים והסביבה, השפעתו של המנהל על

אקלים של בית- הספר היא השפעה מכרעת, המנהל הוא שיכול לגרום לאווירה עכורה והוא זה שיכול למנוע אוירה כזו. המנהל יכול להשרות אווירה נינוחה ולהשפיע בדרכו על הצוות ועל הסביבה.

מחקרים מוכיחים, שבמהלך הזמן, מורים וההנהלה מאמצים נורמות ותפיסות מסוימות ,שלפיהם הם מכוונים את התנהגותם ואת התנהגות תלמידיהם.

בבית הספר בו אני מלמד וגם בבית הספר בו אני צופה, בשניהם, סגנון הלימוד הוא כזה המאפשר למורים תחושה של אוטונומיה כמורים (גם ספרנית או איש אחזקה למשל) תחושה של שותפות ועשייה משותפת.

הצוות תופס את שני מנהלי בתי הספר (עם סטייה מסוימת הנובעת מאישיותו של המנהל),כמנהלים המגבשים יחד מדיניות בית ספרית, כמנהלי המשקיעים באופן אישי, כמנהלים הבונים יחסים טובים, הגונים, כמנהלים המעודדים את המורים ומסייעים להם, כמנהלים המשתפים אותם בכל הנעשה בבית הספר.

מספר דגשים אותם למדתי מהצפייה במנהל ובצוותם: -

משפיעים לדעתם באופן ישיר על אקלים בית- הספר.

המנהל משתף אותם, מתייעץ עמם, וגורם להם להרגיש מעורבים בנעשה בבית הספר. לדעתם של המנהלים, יחסים גרועים משפיעים באופן קיצוני על אקלים בית הספר וגורמים למנהל להתגונן נגד מתקפות, במקום לתרום את זמנו היקר לעשייה.

מדובר באקלים שבו אנו שואפים שהתלמידים והמורים ירצו לחיות - המנהל יכול להיות שמרן, קשוח אולם חשוב מאד שיהיה קשוב לסביבה. לא כל מה שהיה מקובל לפני 20 שנה בהכרח מתאים להיום - נוקשות יתר, עמידה על קוצו של יוד, כל אלה אינם מתאימים לימינו. החוכמה היא ליצור אקלים שבו לתלמידים יהיה טוב מחד אולם תהיה להם גם מוטיבציה ללמוד ותחושת שייכות לארגון תוך הקפדה על נורמות הארגון. ברור שהמנהל הולך כאן על חבל דק ועליו למצוא כל הזמן את שביל הזהב ואין הדבר קל - הרבה יותר קל לנקוט במדיניות קשוחה ובלתי מתפשרת אולם ידוע שכיום גם בתי ספר כאלה אינם מצליחים. קיום של אקלים תומך מעודד תלמידים להירשם לבית הספר, בעידן של שוק תחרותי העניין הולך ונעשה יותר ויותר חשוב. לאישיות המנהל יש חלק חשוב ביצירת אקלים בית הספר וברור שבאווירת הליברליות הכללית הקיימת בחברה שלנו קשה לצפות מבית הספר לנוקשות יתר.

אקלים בית ספרי מתחיל בתחושה הפנימית הנוצרת אצל המורים התלמידים וההורים. כאשר הם יודעים שיש להם עם מי לדבר ללא חשש וללא מורא, נוצרת אווירה חיובית. מנהל בית הספר צריך להיות קשוב לרחשי הלב של "הלקוחות", לאפשר להעלות בעיות ולטפל בכל קושי המתעורר. כדאי לזמן כל אחד מהמורים למפגש הערכה ואף לכתוב מכתבי הערכה למצטיינים. כאשר מתעוררת בעיה עם מורה יש להעיר לו על כך אבל לא לסגור בפניו את הדלת כיוון שיש סיכוי שישפר עצמו. בד"כ המורים משפרים עצמם אולם אין מדובר בשינויים דרמטיים. על המורים והתלמידים לחוש שאם יש בעיה הם יכולים להיכנס למנהל בית הספר ולשטוח בפניו את רחשי ליבם ותמיד ימצאו אוזן קשבת - הדבר תורם באופן משמעותי ליצירת אקלים בית ספרי נוח.

מניסיון וצפייה בבתי הספר, מקריאת חומר בנושא, משיחות עם מנהלים, מורים וקולגות, הגעתי למסקנה אישית בדבר קיום אורחות חיים בבית הספר. המסקנה: חייבים לקיים אורחות חיים מסודרים בבית הספר, חייבים שמורים, ההורים והתלמידים יהיו שותפים לכך באופן מלא, וגם הצוות שאינו עוסק בהוראה. מודעות ושמירה על אורחות החיים, פותר בעיות רבות העלולות להתעורר במהלך השנה ולהעיב על אווירת בית הספר, מטרותיו ויחס התלמידים, המורים, ההורים לבית הספר.

אורחות החיים צריכים להתנהל באופן עקבי, בלתי מתפשר, מוסכם על ההורים, וישיש לו תוקף חוקי ממשרד החינוך( חוזר מנכ"ל ט', בליווי התיקונים שפורסמו).

אורחות חיים- משמעותו, סדר, נהלים, משמעת, אחזקה וניקיון תקינים, מעורבות והתערבות הורים, מועצת תלמידים ותפיסה חינוכית.

הניהול התקין של אורחות החיים בבית הספר תלוי ועומד במספר גורמים עיקריים, בניצוחו של המנהל:

1. נהלים תקינים ומבוקרים של מערכת הכספים
2. נהלים מסודרים של תהליכים המבוצעים בביה"ס (טיפול במתקשים, למשל).
3. הגדרת תפקידים וסמכויות.
4. תקנון ביה"ס שהוסכם על ההנהלה ומועצת התלמידים וכולל את יעדי ביה"ס, זכויות וחובות של כל באי המוסד. התקנון יופץ לכל אחד וילמד בכיתה.
5. אכיפה בלתי מתפשרת ומיידית של חוקי המוסד.
6. אווירה של "בית" ומקום להישען עליו בעת מצוקה.

מצאתי שמנהל מתמקד ב- 7 תחומי עיסוק עיקריים החיוניים להפעלה נכונה של בית ספר, והבאתו בביטחה למטרות ולהישגים:

המנהל הוא היוזם, הדוחף ומשפיע על נכונות צוות המורים לעצב חזון בית ספרי לשם השגת מטרות. ללא חזון וראייה אל מעבר לאופק, בית הספר ידשדש במקום.

המנהל צריך לעסוק בכך מההתחלה ובבקרה בתהליך, תוך כדי עקביות ונחישות במימוש הרעיונות, הוא זה שצריך כל הזמן לסחוף אחריו את הצוות ומשמש להם כל הזמן השראה וראייה כוללת.

בידי המנהל נמצאת היכולת ליצירת יחסים טובים בצוות, עם ההורים, עם התלמידים ועם מערכת החינוך. המנהל צריך לשקוד על כך כל הזמן. הוא זה אשר צריך לספק לצוות ביטחון והגנה מפני לחצים, לדאוג למורל גבוה, לתת דרור ליכולות, כישורים ואנרגיות בונות. הוא צריך ליצור אווירת התחשבות ואחווה.

המנהל צריך לדרבן לחדשנות וגיוון ויצירתיות, לעודד רעיונות, לדרבן מקצועיות, ליכולות תכנון וביצוע גבוהים וכן ללימוד הפעלת תהליכים ופתרון בעיות.

בידי המנהל האמצעים להצמחת מורים הן מבחינה אישית והן מבחינה מקצועית. הוא חייב לשפר את איכותם, לעודד את הלמידה והחשיבה הרפלקטיבית. המנהלים עושים זאת אישית וגם באמצעות השתלמויות פנימיות וחוץ בית-ספריות.

המנהל עוסק כל הזמן בשיפור תפקוד בית הספר, בתקצוב עם סדר עדיפויות, בניצול טכנולוגי יעיל של הסביבה, בתכנון וניהול זמן, בניצול אופטימאלי של כח אדם. זאת במקביל לשליטה ובקרה על הנעשה בבית הספר. ארגון נכון הוא מרכיב חיוני להשגת המטרות.

גיבוש ופיתוח צוות הוא מרכיב חשוב לקידום תהליכים ומטרות בית הספר. הדבר מתבטא במעורבות הצוות וניתוב התמחויות אישיות לתועלת ביה"ס.

מנהל הגורם לשיתוף פעולה בין מחנכים למורים מקצועיים, מסייע באופן ישיר לתלמידים בנוגע להחלטה משותפת לנקיטת דרך לטיוב התלמיד.

שיתוף פעולה בין מחנכים לרכזים ושיתוף פעולה בין המורים המקצועיים למרכזת מקצוע, וכולם עם כולם, יצור בית ספר יעיל ומתואם.

המנהל מטפח את הקשרים עם ההורים, את הקשרים עם העירייה, מתנס"ים וספריות, עם משרד החינוך והפיקוח, קשרים עם גורמים סביבתיים כמו: מפעלים, חברות, אוניברסיטה וכו', לשם העשרת ביה"ס.

הקשרים החיצוניים, במידה והם טובים, הם יוצרים לביה"ס תדמית טובה, שם טוב.

קשרים פנימיים טובים יוצר המנהל עם צוות המורים, התלמידים וצוות העןבדים.

המנהלים טוענים שלפעמים דרושים קשרים טובים גם עם פרסומאים והתקשורת, בפרט כאשר ברצונם להאדיר את שם ביה"ס בנושאים ייחודיים.

כמובן שאם נעמיק בתחומי העיסוק הנ"ל, ניתן יהיה למנות מספר רב של מרכיבים חיוניים להפעלת בית הספר. ברצוני להוסיף שעל מנת להגיע לתפקוד יעיל בתחומים הללו, על המנהל להיות בעל תכונות אישיות המגלמות יוזמה, מנהיגות, אינטלקט, ובעל כישורים אבחנתיים, יכולות חברתיות, תקשורתיות, ובעל יכולת ללמוד ולארגן. אבל יותר מכל, לאהוב את מה שהוא עושה.

המנהל אינו יכול לעסוק ישירות בכל התחומים אולם הוא אמור להבטיח שכל נושא מטופל ושאין נושאים שאינם מכוסים, יש חובה לוודא ביצוע. טכניקה אפשרית היא לדרוש שכל הדואר המגיע לבית הספר יעבור דרך המנהל - כך ניתן גם להיות מעודכן כל הזמן וגם לנווט את הדואר לגורמים הרלוונטיים. המרכזים והמורים נדרשים לעדכן אותו בכל דבר משמעותי אולם מעבר לכך יש להם עצמאות וחופש פעולה מלא.

אפשרויות המנהל לתמרץ את מוריו מוגבלות - ניתן לשבח את המצטיינים ולגלות רצון טוב לפתרון בעיותיהם. שיבוץ המורים לכיתות ולקבוצות נעשה בהמלצת מרכזי המקצוע ורצוי לוודא שהחלוקה תהיה שוויונית אולם למרות זאת תמיד ישנם מורים הטוענים לקיפוח. ישנם מורים בעלי תדמית גרועה - כל מורה יקבל הזדמנות להוכיח את עצמו. תדמית המורה מושפעת בעיקר משביעות הרצון הכללית של התלמידים, התייחסות רצינית לתוכנית הלימודים, החזרת מבחנים בזמן סביר, מיעוט טענות של התלמידים כלפי המורה. מדובר בשוק של לקוחות - יתכן שמיעוט לא הבין את הסברי המורה אולם אם רוב התלמידים אינם מבינים או שיש להם טענות, הדבר צריך להדליק נורה אדומה למנהל.

בקשות לכספים ואמצעים לא מתוכננים מונחות על שולחנו, בפרט לקראת אירועים שונים.

פגישות עם הורים, תלמידים ומורים.

מערכת השעות בבית הספר היא "טבלת הפעילות" השנתית של המוסד, היא הנתיב שדרכו זורמים המורים והצוות במהלך כל השנה.

תכנון נכון של מערכת השעות מייצב את פעילות בית הספר באופן אופטימאלי ומונע הפתעות שליליות המשבשות את מהלך הלימודים.

בעיקרון בנייתה של מערכת השעות מתבסס על מיפוי המרכיבים הבעייתיים, האילוצים וקביעת סדר העדיפויות.( למשל, קובעים שהשיטה תהא סמסטריאלית).

השלב המקדים הוא בדיקת המורים הנשארים ללמד בשנה בבאה, העוזבים, החוזרים, ה"מוצנחים" והיקפי המשרה. כמו כן צריך לבדוק כמה תלמידים צפויים לקלוט השנה, זה משפיע על היקף השעות (בהרצליה זו השנה השלישית ברציפות שישנה ירידה בכיתה אחת בכל שנה). את בקשות המורים וכוונותיהם מקבלים כבר לקראת חופשת פסח (יום חופשי, ויתור על חינוך כיתה, בקשה ללמד מקצוע אחד בלבד וכו') החלטות בדבר העסקת מורים של המפקחת נסחבות לרב עד לתחילת שנת הלימודים וגורם לאי- וודאות בשיבוץ המערכת.

נתון נוסף שצריך לקחת בחשבון הוא החלטות של שעות המוכתבות מראש ע"י העירייה, ללא יכולת שינוי של ביה"ס (כמו חובת לימוד ערבית בהרצליה). לחליפין, מקצועות גמישי-שעות, כמו בהיסטוריה, או אוריינות שם ניתן להפחית או לחבר שעות, ולתגבר אנגלית או מתמטיקה.

אלה שיקולים הנותנים למנהל תמונת מצב של ש"ש וכ"א הוראתי.

הסגנית מנסה לצמצם את "החלונות והדלתות" מתוך התחשבות במורים ועל פי המותר בחוק בהתאם לגודל המשרה. בחלונות נקבעים בדרך כלל ימי קבלה קבועים.

חשוב מאוד להדגיש שבהכנת המערכת, המנהל צריך לברר לעצמו שמערכת השעות נותנת מענה הולם להשגת החזון ומטרות ביה"ס, הן מבחינה לימודית והן התנהגותי-חברתית.

פיתוח צוות הוא פיתוח של מיומנויות הוראה והוא פיתוח מקצועי וגם אישי של המורה. שניהם משפיעים על שיפור הלימוד בכיתה, על השיגי התלמידים.

תפקידו של המנהל הוא להניע את המורים במישורים הללו ולהביאם לשביעות רצון אישית וצוותית.

מאחר וצפיתי במצב נתון בבית הספר בו אני מלמד ואו צופה, מצב שהצוות כבר מתפקד מזה שנים רבות, לא יכולתי ללוות את שיקולי הבחירה לתפקידים השונים ולכן התמקדתי בפיתוח המתמשך של הצוות הקיים.

משיחה עם המנהלים מצאתי שלמרות ההבדל בהיקף, יש מכנה משותף בכמה מישורים לפיתוח מנהיגות פנימית ופיתוח צוות באופן כללי:

1. הבעת רצון של המורה לשמש בתפקיד מסוים- הדבר חשוב משום ההנעה העצמית של המורה.
2. המנהל לוקח בחשבון את ניסיונו של המורה ואת פוטנציאל הטמון בו, הוא מקבל רושם מתמשך מבחינה והסתכלות בזמן הישיבות, בעבודת צוות, בהישגים ובתרומתו הכללית ונכונותו לסייע לבית הספר מעבר למקובל.
3. המנהל מדרבן את המורים לשיפור מתמיד בתחומים מסויימים, למשל באוריינות, תחום שהורגש בחסרונו, ולאחר יישומו הושג שיפור בלמידה. המנהל מקצה לכך השתלמויות מיוחדות בביה"ס, דרכן המורים רוכשים ידע ומיומנויות המיושמים בכיתות.
4. המנהל מחייב את המורים לבדוק את מערכי הלימוד/שיעור והתאמתם לכל סוג ורמת הכיתה.
5. בביה"ס ננקטה לראשונה שיטת לימוד סמסטריאלית במקצועות היסטוריה, ספרות, מקרא גיאוגרפיה, בשכבה ז'. הדבר גרם בהכרח לשינוי לטובה של הרגלי ההוראה ופתח צוהר חדש בהשקפת המורים.

הדבר דרש מהמורים פיתוח מערכי שיעור שונים, לא פרונטאליים, מתאימים ללימוד מרוכז ואינטנסיבי. כמו כן, ביה"ס עבר שינוי מהפכני בארגון מערכת השעות.

6. המורים והמרכזים עברו השתלמות בלמידה בין-תחומית, אותה נדרשו ליישם בכיתות.

הנושא הבין-תחומי נתן למורים ראייה מרחבית ופיתח אצלם אופן חשיבה אחר.

7. במהלך השנה הובאו מספר מרצים בתחומי העשרה לאו דווקא לימודיים, המורים הרחיבו דעת והעשירו את עולמם.
8. מנהל ביה"ס שולח מורים להשתלמויות שונות במימון ביה"ס, בנושאים המעשירים את תכנית הלימודים והחזון הבית ספרי, את שיטות ההוראה/למידה.
9. מנהל ביה"ס יוזם השתלמויות לתקשורת בין-אישית. למשל, איך לשוחח עם הורים, איך לראיין וכו,.

המנהל מעורב בצורה משמעותית בגיוס מורים לבית הספר ואמור לעקוב

תפקוד בעלי התפקידים השונים המגויסים לבית הספר. השיבוץ בכיתות השונות ובהיקפים השונים הוא כלי המשפיע על פיתוח הצוות ומנהל משתף בכך את מרכזי המקצוע. המצב האידיאלי הוא שכל מורה יהיה מסוגל ללמד בכל הכיתות ובכל הרמות. במציאות הבית ספרית נוצרה לאורך השנה הבדלה בין המורים השונים. מורה לא מוצלח אינו יכול להשתבץ בכל הכיתות. המנהל ומרכז המקצוע צריכים לדאוג להכנה והדרכה של המורים ע"י קיום השתלמויות, הדרכות וכד'.

מרכז המקצוע צריך לעמוד על כך שהמורים המקצועיים יעבדו כצוות. ניתן לקיים הליכים פורמליים כדי לוודא מימוש הרעיון. כך למשל ניתן לחייב את המורים שיחתימו את מרכז המקצוע על כל מבחן שהם עומדים לקיים לפני שהוא ניתן לתלמידים או שיגישו דו"ח הספק פעמיים בשנה. היכולת לפעול כצוות תלויה במורים ובאינטראקציה שבין המורים וההנהלה. יש לעודד ישיבות משותפות ועזרה הדדית בין המורים. במקצועות מסוימים יש לדבר חשיבות מיוחדת (מקצועות מדויקים, אנגלית וכד'), רצוי ביותר לעודד את המורים להתקדם ברמת המקצוע ולהתפתח כל הזמן. משרד החינוך מקיים השתלמויות רבות (כיום הן נערכות מחוץ לבית הספר) ומן הראוי לעודד המורים לצאת להשתלמויות.

תגמול מורים לפיתוח צוות: רוב המורים אינם מעונינים לעבוד ללא תגמול מתאים. כדי לעסוק בפיתוח צוות יש צורך בשעות והדבר קשה למימוש במציאות הקיימת. לדעת מנהל התיכון, אם אכן רוצים מהפכה אמיתית בחינוך ולא רק לעסוק בבניית בנינים יש להקצות לכך משאבים הולמים.

הרושם הכללי שקבלתי בעבר על חדר המורים, לפני כניסתי לתחום ההוראה, היה שזהו מקום לרכילות ולשתיית תה/קפה ותו לא.

כיום אני משוכנע שחדר המורים הוא המקום הטוב ביותר להעברת ולקבלת מידע מיידי ועדכני בתוך צוות המורים. זה הכלי הטוב ביותר לתקשורת בין אישית.

נכון הדבר שחדר המורים משמש גם לרכילות ולשתיית תה, אבל אם הדבר תורם לאווירה חיובית, וכך אכן קורה, אז מה טוב.

אם האווירה שם נינוחה ונעימה, הרי שזה לטובת כל המערכת.

בית הספר "בן גוריון" מתאפיין ב- 3 סוגים של אוכלוסיות מיוחדות:

1. תלמידים ביכתת חינוך מיוחד- בעלי צרכים מיוחדים
2. תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתות הטרוגניות
3. כיתות יחודיות- ספורט ומולטימדיה

מדובר בכיתה אחת בלבד, כיתה ט', שבה לומדים תלמידים מהחינוך המיוחד בכיתה מיוחדת. הכיתה היא על-אזורית ומיקומה נקבע במכרז בין חט"ב בהרצליה. הכיתה היא כניראה שריד אחרון של ההחלטה ליצור כיתות הטרוגניות.

לכיתה מחנכת מתחום החינוך המיוחד, עם דגש לפיתוח כישורים אישיים.

לכיתה מוקדשים אמצעים וכ"א רבים במיוחד ע"י ביה"ס, העירייה ומשרד החינוך.

התלמידים המתקשים המשתייכים לאוכלוסיית החינוך המיוחד נמצאים בכיתות הרגילות, ההטרוגניות.

בשכבה ז' התלמידים הללו לומדים תחילה את כל המקצועות, אם יש צורך בהקלות מסויימות, הן ניתנות (הקלות הנובעות מליקויי למידה וניתנות באמצעות זמן נוסף למבחן, לאירגון וכו'). במהלך השנה חלק מהתלמידים מדביק את קצב הלימוד, ואחרים לא מצליחים בכך, בפרט באנגלית ובמתמטיקה. הם עוברים לכיתת תגבור מיוחדת במקצועות בזמן ששאר הכיתה לומדת את המקצועות הללו, ובנוסף, חלקם מקבל תגבור גם ע"ח שעות לימוד של מקצוע אחר, למשל בערבית, התגבור בתוספת הזו ניתן ע"י מורה לחינוך מיוחד.

תלמידים שמתקשים מאוד, ולא רק במתמטיקה ואנגלית, מקבלים תגבור נוסף ויותר פרטני, בספריית ביה"ס והפניה למורה פרטי הממומן ע"י ההורים.

מורה לחינוך מיוחד נכנסת לכיתה שעתיים שבועיות, ומסייעת למורה בהוראת התלמידים בעלי הצרכים המיוחדים- עזרה זו, עלי להעיר מניסיוני, אינה באה לידי ביטוי בהישגי התלמידים.

המבחנים בכל המקצועות ערוכים באופן שיאפשר לתלמידים המתקשים להגיע לציון מינימום עובר. המבחן בנוי כך ש 60% מתבסס על ידע והיתר על יישום, ניתוח והבנה.

בכיתות ח' מתקיימות הקבצות במקצועות אנגלית ומתמטיקה, אך גם הן כיתות הטרוגניות, כלומר יש בהן תלמידים מתקשים לאו דווקא מהחינוך המיוחד.

כמחנך כיתה אני נוהג לדון עם המורים המקצועיים והיועצת, ביוזמתי, לגבי כל תלמיד מתקשה, בין אם הוא בעל צרכים מיוחדים ובין אם לאו, מתוך כוונה לתקוף את בעיית התלמיד ולמצוא דרך להביא את התלמיד ללמוד, להגיע להישגים ולשפר את התנהגותו.

הדבר הוכיח את עצמו בשנה שחלפה והתוצאות יפות מאוד. שיתוף הפעולה הוא גורם חשוב ביותר והוא נעשה כך גם עם ההורים.

יועצת השכבה עורכת מעקב שוטף לגבי התלמידים המתקשים, ויחד, ההורים, המחנך והיועצת מנסים לסייע לתלמיד. הפתרונות המוצעים, על פי מידת ההתאמה לתלמיד, הם רב-גוניים: מורה פרטי, התמקדות התלמיד בהישגים רק ב- 2 מקצועות מתוך כוונה שאם הוא יצליח, תהיה לו מוטיבציה להמשיך עם האחרים, הפנייה למורה טיפולית וכו'.

הקצאת מורים לחינוך מיוחד נעשה לפי מפתח של % מסויים מתוך כלל תלמידי ביה"ס.

בביה"ס "ברנדייס" המנהלת עוקבת באופן אישי ושוטף על התלמידים החלשים. היא דורשת מהמחנכות דוח חודשי לגבי תלמידים מתקשים. המנהלת שותפה באופן פעיל בכל תהליכי הטיפול בילד, עםהמחנכת ובשיתוף ההורים, כולל הפנייה לאיבחון.

תלמידים שכבר אובחנו, מתייחסים אליהם באופן מיוחד, מעודדים אותם ומנסים לכוונם לפי כישוריהם האחרים.

כיתות אלה מצויות בכל חט"ב בהרצליה, בנוסף קיימת כיתת מחוננים בביה"ס "שמואל הנגיד", שוב, כמו כיתת חינוך מיוחד, המיקום נקבע על פי מכרז.

בבן גוריון קיימות שתי כיתות בכל שכבה- כיתת ספורט בענפי השחייה וכדור סל, וכיתת מולטימדיה.

המאפיין המשותף לשתי הכיתות הוא הרמה הלימודית הגבוהה של התלמידים, שהיא תנאי קבלה ראשוני מיום הכניסה לחט"ב. מי שלא יעמוד ברמה הנדרשת במהלך השנה, יאלץ להיפרד מהכיתה.

לכיתת הספורט מתקבלים תלמידים שההישגים שלהם גבוהים במיוחד, בשחייה וכדור סל.

שתי הכיתות מקבלות תגבור בענפי ההתמחות שלהן, כאשר חלק מהמימון משולם מכספי ההורים.

כאן המקום לציין שראש העיר החליטה לבטל את הכיתות היחודיות החל מהשנה הקרובה, למעט כיתת הספורט בבן גוריון, שתנאי הקבלה שלה יהיו ההישגים בספורט ולא דווקא לימודיים. הכיתות היחודיות הקיימות תשרודנה עד לסיום לימודיהן בחט"ב.

מהתבוננות בשני בתי ספר, מצאתי שיש שוני גדול ביניהם בהתייחסותו של המנהל להישגי התלמידים בכלל, ולמתקשים בפרט.

השוני לדעתי נובע מאישיותו של המנהל וראיית עולמו את ביה"ס, ומן ההבדל שבין בית ספר יסודי לבין חט"ב.

כדאי לציין שהתייחסותה של המנהלת הוא בראש וראשונה לגבי תלמידים מתקשים ופחות לרמת ההישגים הכללית של בית הספר.

המנהלת דורשת מהמחנכות לדווח לה על כל תלמיד המתקשה ושתיהן מטכסות עצה לגבי הדרך שעליהן לפעול.

התהליך שכולו מלווה במעקב ובאופן אישי ע"י המנהלת, מתחיל בסיוע פרטני של המורה עבור דרך פגישה עם ההורים, אבחון ופעילות בעקבותיו.

הבקרה בכללית לגבי הכיתות נעשה על ידי מיפוי רמת ההישגים באופן כללי, ולפי מקצועות.

רכזת המקצוע מכינה למנהלת פרופיל כיתה הכולל, חומרי הלמידה ואמצעי המחשה, השתלמות מורים האם התקיימה או לא, שנות וותק, וחוו"ד שלה לגבי כל הכיתה ולגבי ילדים מתקשים. המיפוי הזה של כל מקצוע מתויק בתיק פרופיל כיתה, גם לעיונה של המפקחת.

פעם בחצי שנה נערכים מבחנים משווים פנימיים וגם חיצוניים מבית ספר אחר.

בישיבות הערכה של הכיתה משתתפת המנהלת ודנה בכל תלמיד.

בנוסף, תלמידי כיתות ה' ו' מבצעים הערכה עצמית (במה כל אחד לדעתו, מתקשה או טוב, וגם חו"ד לגבי המורים).

בניגוד למנהלת ברנדייס, מנהל בן גוריון אינו מטפל בתלמידים המתקשים באופן אישי, הכל נעשה על ידי היועצות בשכבה בשיתוף המחנכים.

המנהל מתערב כאשר רמתה הכללית של הכיתה היא נמוכה יחסית לשאר השכבה, או בבעיות משמעת פרטניות הדורשות טיפול מיוחד, כמו הרחקה מבית הספר והתערבות העירייה.

הטיפול מתחיל כאשר יש נתונים על התלמיד מבית הספר היסודי (אבחון וציונים נמוכים).

בישיבות הערכה המנהל לא משתתף, אבל הוא מקבל דיווח כללי ופרטני על הכיתה והמחנך, מהיועצת שמסכמת את הנתונים.

כך קורה שאם המחנך אינו מודע לתפקידו, וממתין להערת המנהל, התלמיד טובע בים חומר הלימוד, הזמן חולף וקשה לעזור לו להתקדם.

לקראת סיום הסמסטר המנהל מקבל את הנתונים הללו, בנוסף לדיווח מהיועצת:

המנהל מקבל דוח מהמחנכים לאחר קיום קבלת הורים.

המנהל מנתח את הנתונים שקיבל ובונה תמונת מצב כיתתית, לימודית והתנהגותית, ומזמן את המחנך לשיחה פעם בסמסטר, לשם שמיעת המחנך, ואם יש צורך, גם לכוונו.

כנ"ל גם לגבי המורים המקצועיים, בפרט את אילו שרמת ההישגים נמוכה במקצוע הוראתם.

נהוג לקיים מבחנים שכבתיים במקצועות אנגלית ומתמטיקה מספר פעמים בשנה, כדי לשקף באופן השוואתי את רמת הכיתות ואת רמת הלימוד של המורים.

המנהל משתמש במנב"ס מדי פעם, ומקבל ממנו נתונים נוספים בחתכים שונים, גם בגרפים, דיאגרמות וכו'.

מאת: עינב שוינקלשטיין ט'2

מי מכם יודע מהו פרוש המילה מנב"ס? ישנו משרד די גדול מול המזכירות. רובינו פשוט עוברים שם

בדרך לחדר המורים, פנינה או ברוך. אך מי מאיתנו אי פעם נכנס לשם? מעטים!

למרות שהמנב"ס נראה מקום שקט, שמי יודע מה קורה שם ותלמידים מעטים מכירים את חנה – חנה היא לב בית הספר!

המנב"ס זה "מנהל בית ספרי". זוהי צומת מרכזית בקליטת אינפורמציה בעיקר של ציונים, נושא משמעת וכמובן הפקת תעודות.

ביום בהיר אחד נפלתי על חנה משום מקום ושאלתי אותה:

חנה, מה בעצם יש פה במנב"ס?

ניתן להתייחס להורי התלמידים כשותפים או לחילופין כגורם מפריע. המנהלים מעדיפים באופן חד-משמעי את האפשרות הראשונה והם פועלים הלכה למעשה על-בסיס השקפת עולם זו.

המנהלים רואים את ההורים כלקוחות הם סבורים שיש להם מה לומר ומן הראוי להקשיב להם. השאלה היא כמובן כיצד לפעול מולם כך שמעורבותם תסייע ולא תגרום להפרעה.

כל כיתה בוחרת וועד הורים הכולל 3 נציגים שאחד מהם מיצג את הכיתה בוועד ההורים המוסדי . מתוך הוועד המוסדי נבחרת וועדה מרכזת הכוללת נציג מכל שכבה.

עפ"י השקפתם של המנהלים, על ההורים להיות שותפים, יש לשמוע אותם וחובה לתת להם תשובות ענייניות לכל בעיה שהעלו. ניתן כמובן לא להסכים לכל בקשה ולעולם לא להתייחס אליהם בביטול. יש לשמור מכל משמר על כך שלא תהיה התערבות הורים בתחום הפדגוגי – גם אם הם משכילים, בעלי מקצועות חופשיים וכד'. יש הכרח לדעת היכן עובר הגבול.

אחת הבעיות הנפוצות הנה התחום של הערכת מורים. לעיתים מושמעת על-ידם הטענה כי מורה מסוים אינו טוב, אינו מתאים וכד'. במקרה כזה יש לומר להורים כי סוגיה זו אינה בתחום עיסוקם – טיפול בנושאים אלה הוא בתחום עיסוקו של מרכז מקצוע, מפקח וכו'. בד"כ בעיה כזו מתעוררת כאשר אי שביעות רצון מגיעה מהתלמידים אל הוריהם ואז מוטל על המנהל לבדוק את העניין לעומקו.

מערכת היחסים של המנהלים עם ההורים והוועד היא מורכבת ובעלת חשיבות מרובה לתפקודו המוצלח של המוסד. על המנהל לגלות את הרגישות המתאימה כלפי רצונות ההורים אולם עליו להיזהר שלא לחצות את הגבול הדק המפריד בין שיתוף לגיטימי של ההורים לבין התפרקות הנהלת ביה"ס וצוות המורים מסמכויותיהם והעברתן לידי ההורים. ישנה דוגמה מצויינת לכך באחד מבתי הספר היסודיים בהרצליה, שם מערכת יחסים גרועה בין ההורים למנהלת גורמת לפגיעה בצוות, בתלמידים ובשמו הטוב של בית הספר, עד כדי ירידה בהרשמת תלמידים חדשים באופן משמעותי, וכתוצאה מהיחסים הללו, וועד ההורים דורש את החלפת המנהלת.

הקשרים עם משרד החינוך הם בעיקר בתחומים של תכנית לימודים ובכל הקשור

לנושאים הפדגוגיים, העסקת מורים, מערך הפיקוח, ותקן שעות.

לדעת המנהלים, אחד הקשיים המרכזיים ביחסי הגומלין של המנהל עם המפקח נעוץ בעובדה שלמפקח יש אחריות על עשרות בתי ספר ובמציאות זו קשה לו מאד לתפקד ולתת רמת שירות סבירה. ניתן להיעזר במפקח אולם בשל העומס הרב המוטל עליו, זמינותו נמוכה ולכן הסיוע הוא בעירבון מוגבל. מצד שני, אין הוא סבור שהמפקח מתערב, מפריע או מקטין את עצמאותו כמנהל בכל הקשור לניהול. הרבה תלוי באישיותו של המנהל, וגם של המפקח/ת כמובן, ויותר מכל, הקשר ביניהם.

בחטיבת הביניים רשאי המנהל לקבל מורים אך ורק דרך המפקח – שיבוץ המורים מתחיל להתבצע בראשית חודש אוגוסט בכל שנה. עובדה זו גורמת לקושי רב בעבודתו שכן הוא מוגבל מבחינת יכולתו לסכם העסקה של מורים חדשים ללא אישור המפקח. לעיתים קורה שבתחילת שנת הלימודים שיבוץ המורים בחטיבת הביניים עדיין אינו סגור.

תקן שעות:

הוא אינו יכול לתפקד היטב בלי להכיר על-בוריו את מערך המשרד והנפשות הפועלות בו.

כל המורים מאוגדים בארגון המורים העל יסודיים או בהסתדרות המורים. בין המנהל למורה יש יחסי עובד מעביד - המערכת מוסדרת ע"י הסכמים קיבוציים. יש כללים ברורים בכל הקשור לקבלת מורה לעבודה, פיטוריו וכד'.

כך בתום שנת העבודה הראשונה ניתן לפטר מורה עפ"י החלטת המנהל ללא צורך בשום אישור נוסף. למורה בעל תעודת הוראה קבועה, השנה השניה מהווה שנת ניסיון אחרונה - ניתן לפטרו בתום שנה זו בעקבות המלצה שלילית של מפקח לאחר שביקר בשני שיעורים לפחות. מורה ללא רשיון הוראה קבוע ניתן לפטר לאחר שנה שניה ללא כל מגבלה. בשנת העבודה השלישית, בעל רישיון הוראה קבוע זוכה בקביעות ואילו מורה ללא רשיון קבוע נמצא בשנת ניסיון וניתן לפטרו באישור 2 מפקחים שנכחו בשני שיעורים לפחות. באמצע שנת לימודים לא ניתן לפטר מורה וקשה לו גם להתפטר.

במקרה של פיטורין מחוץ לכללים הללו, המורה מגיש תלונה בארגון ומגיש תביעה מתנגדת או מסכימים על וועדה פריטטית שבה מיוצג הארגון והמעביד (רשות, רשת וכד'). המורה ונציג הבעלות מופיעים בפני הוועדה וניתן להגיע להסכם כגון פיצויים מוגדלים וכד'. בד"כ הבעלות אינה מעונינת לשלם פיצויים מעבר ל- 100% אולם במקרים מיוחדים היא מקבלת תקצוב מיוחד ממשרד החינוך במקרים שנבעו משינויים ארגוניים (למשל: צמצום בית הספר, ביטול מקצועות וכד'). במקרה של צורך בפיטורין הנובעים מטעמים פדגוגיים יש להשקיע רבות בנושא, להביא נימוקים כבדי משקל. הסיכוי לכך הוא קטן ביותר שכן קיים קושי אוביקטיבי לשכנע מפקח באי התאמתו של מורה באמצעות ביקור בודד בכיתה.

כאשר מתעוררת בעיה של פגיעה במורה וועד המורים פונה לארגון והמנהל נדרש לתת הסברים. בחטיבת הביניים רוב המורים חברים בארגון העל יסודי וחלקם הקטן בהסתדרות. כיוון שכך, סוכם שבכל שנה, חט"ב תשבות עם ארגון אחר.

בביה"ס היסודי כולם פועלים לפי הסתדרות המורים, כיוון שכולם חברים בה.

את הגעת אלינו עכשיו ואת לא מכירה את הארץ בכלל

בואי נלמד אותך עברית בואי נכיר לך את העיר ואת כול המשפחה.

בואי נעשה לך מסיבה, מסיבה, מסיבה, הואווהואווהאווהאוו.

את הגעת אלינו עכשיו את לא מכירה שום דבר בואי נעשה לך חיים טובים לא כמו הרגילים שם רחוק, רחוק.

___________________________________

___________________________________

____________________________________

____________________________________

____________________________________

____________________________________

___________________________________

____________________________________

____________________________________

____________________________________

____________________________________

____________________________________

____________________________________

____________________________________

____________________________________

____________________________________

____________________________________

___________________________________

___________________________________

___________________________________

ירין רביד

אוכלת כופתאות ואספסת

שותה מים וחמודה כשאני עולה הלאה לגג

היא מיד קופצת על הסורגים

לפעמים אני קצת משחרר אותה

ולפעמים לא.

ונוס בת שנה היא נקבה

עם עיניים אדומות.

היא לבנה רגלים אחוריות

אפורות והרגלים הקדמיות

לבנות האוזניים אפורות

אני ואחותי ודודה שלי בנינו אוהל בבית

אוהל גדול אוהל מהסלון עד הדלת

חברנו לשמיכה אטב באמצה אטב עם חוט

קשור אליו.

החוט היגיע עד הקומה השניה בביתי(הגג)

ואז בת הדודה שלי הרימה מהקומה השניה

את החוט והשמיכה עלתה לגובה גבוה.

היה לי סוד קטן וגיליתי אותו לעידן

ועידן ספר לדן

ודן ספר לפחדן שקוראים לו אורי

ואורי ספר עדן

ועדן ספרה לכולם והסוד היה

מתי שהיתי בגן סבתא שלי לקחה אותי

בדרך ראינו צב שנכנס לכביש ואחותי ראתה אותו

ואמרה לסבתא שלי.

נקח את הצב הביתה שלנו(לבית הישן)

ולקחנו את הצב לבית(לבית הישן)

ושמנו אותו בתוך קופסת פלסטיק

ושמנו לו עלים לרצפה נתנו לו ירקות לאכול

ושאמא שלי נכנסה הביתה.

פתאום נבהלה

מי שרוצה לאמץ ( באישור ההורים ) אחד מבעלי החיים שיופיעו במדור,

או להגיע לימי האימוץ שמתקיימים בימי שישי ברח' אשתורי הפרחי 9 ת"א בין השעות 11:00-15:00 (ליד רח' בזל), או בימי שבת בכניסה לשדה התעופה בהרצליה, בין השעות 11:00-13:00 .

מתפנק אצלהם כמוני עכשיו

וכל יום מתי שהם חזרו מן העבודה

קפץ על הספה

והיה מוכן שמישהו ישב שם

ואז הוא הקפוץ ישר אליהם והתפנק.

שהיתי קטן:

שאלה: למה שהיתי קטן שחקתי בדברים שקהלה

תשובה : כי היתי קטן

מה יש בספר: הרפתקאות, משחקים

שעשועונים, חידות, בדיחות, יומן קריאה

והרבה דברים לפעמיים באמצה יש הסבר על הסיפור

ועל הדבר.

גם נלמד את סודות הספר

ואת סודות הסיפור

וגם על מה מסופר בכול דבר

ובאמצה גם נשמה שמות

מצחיקים

ראיון מה זה?

ראיון זה דבר כזה נחמד

הראיון אומר מה יש בספר ועל מה הוא

אומר הראיון חושב שלפעמיים הוא מדבר

איתנו וגם אם אחרים

ראיון זה יבוא לכל מצב שתרצו

איך אברו לדף של הראיון(הדף הזה)

אנו נקבה שתאנו בהצלחה

שם המאייר: סמדר שיר

הדמות הראשית: דניאל (הילד)

על מה מסופר בספר?

בספר הזה מסופר על ילד שקוראים לו

דניאל. בוקר אחד קם דניאל בבוקר

והלך לצחצח שיניים ולשתוף פניים

ולהתלבש ואז הילך לגן.

בבוקר שדניאל בא לגן ראה

פתאום קוסם שעשה את קסם הצבעים.